סרט עדין ועדין. הזמנה להקדיש זמן להתבונן ולהעריך את השירה של חיי היום יום שבורחת לנו לפעמים מתוך הרגל, הדברים הקטנים בחיים. משל לאבל ניתן לפרש את הסרט הקצר גם כמשל אבל של ילד. התמונה הפואטית של הילד הקטן שעף משם עם הציפורים אז נעלמת, הדאגה של ההורים ואז התקווה למצוא את הילד, שמעוררת המרדף אחרי ציפור, יכולה להיות הזדמנות להסביר לילדים את העיקרון של דמויות דיבור כמו אלגוריה או השוואה פשוטה יותר. תרגיל קשה, אבל למה לא לבקש מהילדים להגדיר מושג מופשט, שקשה להביע אותו במילים, כגון זמן, חברות, שמחה באמצעות דברים קונקרטיים כמו חיות. כמו ציורי ילדים, הפשטות המכוונת של דמויות הנייר הגזורות וקישוטי צבעי המים בהחלט תזמין את הילדים לדמיין דמויות ולהמציא סיפור משלהם.
הבנת הסיפור והנושא, ביטוי רגישות ופיתוח חשיבה ביקורתית.
1Reconnaissez-vous vous le bâtiment au début du film ?
La Tour Eiffel.
2Dans quelle ville se passe le film ?
Paris.
3Quels sont les objets de la vie quotidienne que l'on rencontre dans le film ?
Des maisons, des lampadaires, une poussette, des voitures, une fleur, une petite voiture, un banc, des oiseaux, un pot de fleurs, un marchand de glace, un petit moulin à vent (moulinet), des antennes, des parapluies, une flaque d'eau, un homme qui repeint un mur, un arbre, des feuilles dans le vent, une dame à la fenêtre, une personne sans-abri, des enfants qui jouent à la balle, un vendeur de ballons de baudruche, un train, un chat.
4Comment le réalisateur fait-il pour montrer la pluie sur les bâtiments (3 min 5 s) ?
Il utilise comme technique l'aquarelle et laisse la peinture s'imbiber sur le papier.
5Comment le petit garçon disparaît-il ?
Il disparaît dans le vol d'oiseaux.
6Pourquoi les parents suivent-ils l'oiseau ?
Il pense pouvoir retrouver leur enfant.
